050-5399385
04-9923832
                       
 
 
צור קשר מהיר
 

 

  • הוסף למועדפים
  • שלח בטוויטר
  • שתף בפייסבוק

 

איך לשמור על הבריאות
מאת חיים שטיינברגר
 
מרבית הסימפטומים הפיסיים שלנו שצצים כאילו משום מקום, הם תולדה של מצבים נפשיים ומנטליים ואלה האחרונים, תולדה של חוסר אינפורמציה מתאימה ותפיסות עולם לקויות. לדוגמא ניקח את מערכת העיכול. מערכת זאת מאד מושפעת ממצבנו הנפשי, מי לא חווה לחץ נפשי מאירוע מתקרב , לחץ שגרם לנו ל"יציאות" תכופות עד לכדי שלשול. אצל חלק אחר של האנשים לחץ נפשי חזק יכול להתבטא בהקאות. ויש גם מצבים הפוכים,  מי לא חווה מצב של דחף חזק ל"צאת" שנבלם כשהחלטנו להתאפק.
 
מה קורה בגופנו כאשר כתוצאה ממצבי עקה ( לחץ =Stress ), יש לנו פתאום הרבה "יציאות" ולפעמים שלשול ובמקרים קיצוניים הקאות ? במצבי עקה נכנסת לפעולה מערכת העצבים הווגטטיבית ( הבלתי רצונית ) שלנו ומפעילה את המנגנון הכי עתיק בעולם, מנגנון ה – "Fight or Flight"  ( הלחם או תנוס ), זהו מנגנון שמופעל ע"י מוחנו, ששולח במצבי עקה חומר הנקרא קורטיזול לדמנו באמצעות בלוטת האצטרובל. חומר זה גורם לבלוטת האדרנל להפריש אדרנלין לדם. האדרנלין מתיישב ברצפטורים ( קולטנים ) שונים בגופנו המשדרים למערכת העצבים הווגטטיבית לעלות את לחץ הדם ע"י הצרת העורקים והגברת פעימות הלב ולהכשיר אותנו למאמץ העילאי ע"י הרחבת הסמפונות והגברת ההפרשות כגון: זיעה, שתן וצואה. כול אלה נחוצים לגופנו בכדי שנוכל למאמץ הנדרש במצבי עקה חמורים.
 
כול ההתרחשויות האלה בגופנו נחוצות בכדי להכין אותנו למצבי התמודדות קיצוניים של "הלחם או תנוס" . הבעיה היא שחלק לא קטן של האוכלוסיה נכנס למצבי עקה קשים בגלל אירועים מינוריים או כאלה שלא היו צריכים ליצור לנו את העקה, משול לפגישה בכלבלב שיוצרת אצלנו תהליכים שצפויים להתרחש בפגישה בג'ונגל עם חיית טרף, אירועים מינוריים  כגון: פקקי תנועה שאנחנו תקועים בהם, מבחן ממשמש ובא, ראיון עבודה מתקרב, פגישה עם הבוס, דייט קרוב עם בת זוג, נישואים קרובים ואפילו מצבים של ריב בבית עם האישה או הבעל, ריב עם הילדים, ריב עם ההורים...... כשאירועים כאלה מכניסים אותנו למצבי עקה  קשים חדשות לבקרים, מתפתחים אצלנו הסימפטומים כגון: יתר לחץ דם, כאבי בטן, פלפיטציות של הלב, נשירת שיער והקרחה ולפעמים בגלל לחץ דם גבוה ודופק  מהיר אצל אנשים שכבר סובלים מהסתיידות עורקים, יכולים גם להופיע התקפי לב ואירועים מוחיים.      
 
מה קורה כשיש לנו דחף חזק לצאת לשירותים, כי אנחנו מוכרחים לחרבן ובמקום זה אנו מחליטים להתאפק ? אם אנחנו נוהגים כך לאורך זמן, זאת אומרת לא כמקרה חד פעמי אלא מעת לעת, בין במקרים בהם נדמה לנו שאין זה הזמן המתאים לצאת לשירותים כי אנחנו אולי עסוקים מדי ובין במקרים שבהם אנו נמצאים מחוץ לבית ואין מצב שנחליט להתפנות בשירותים ציבוריים או בבית שימוש מלוכלך ומסריח. מה שקורה לנו הוא שהדחף ל"צאת" נפסק אך כול הצואה עדיין תקועה ברקטום ( חלקו התחתון של המעי הגס ), וכשהצואה תקועה ברקטום לאורך זמן היא מרחיבה אותו במקרה הטוב או בכדי להפיג את הלחץ גורמת להיווצרותם של כיסים במעי הגס התחתון במקרה הגרוע, מצב רפואי שהרפואה המערבית מכנה "דיוורטיקולוזיס" וכשמתאפקים הרבה פעמים גם הפריסטלטיקה ( תנועת המעיים ) נחלשת ובהמשך נוצרים כיסים במקומות מספר לאורך המעי הגס.  
 
אותו הדבר קורה למעיים שלנו כשאנחנו מתאפקים לא לשחרר גזים, כי אולי ירגישו בסביבה הקרובה את הריח או ישמעו את הנפיחות. במצב כזה הגזים שלא משתחררים מנפחים את המעיים שלנו וגם כך עלולים להיווצר כיסים במעיים, במיוחד כשזה קורה לנו לעיתים תכופות. אז איפה כאן הסימפטומים ?
 
הסימפטומים יופיעו די מהר במצבים כאלה, הדיווריטיקולוזיס עלול להפוך לדיוורטיקוליטיס זהו מצב של דלקת באחד הכיסים שנוצר במעיים או בכמה כיסים כאלה. הדלקת קורת בדרך כלל כשמזון נתקע בכיס כזה ונרקב. הדלקות האלה גורמות לכאבי בטן ולפעמים מעלות לנו את החום. מצבים יותר חמורים עלולים להתרחש כשכיס כזה נקרע מהלחץ והמזון המעוכל בחלקו עלול לזהם חלקים בבטן הפנימית.
 
סימפטום אחר שעלול להיווצר כתוצאה מהתאפקויות חוזרות ונשנות הוא העצירות כתוצאה של עצירת הפריסטלטיקה במעיים. זאת נוצרת כשאנחנו מחליטים להתאפק כי לא מתאים לנו להתפנות כאן ועכשיו, זה כאילו דחפנו פקק לפי הטבעת שבולם את התנועתיות של המעיים. במצבים כאלה אם תמשך הפריסטלטיקה לא תהיה לנו ברירה אלא לפלוט בצורה בלתי רצונית את הצואה בקול רעש גדול ובמבוכה רבה, זאת הסיבה שבגללה עוצר מוחנו את תנועתיות המעיים עד לרגע שבו מתאים לנו להתפנות. אבל אם מצבים מעין אלו מתרבים הופכת חוסר התנועתיות של המעיים להיות כרונית וגורמת לעצירות קשה שהרפואה המערבית פותרת ב"לקסטיבים" שהם משלשלים למיניהם. השימוש ב"לקסטבים" לאורך זמן, מחריף עוד יותר את תופעת חוסר התנועתיות של המעיים.
 
עצירות ארוכת זמן שנמשכת לפעמים שנים, יכולה לגרום לספיחת רעלים מהמעיים אל מערכת הדם מבלי שאלה יעברו נטרול מתאים ע"י הכבד שלנו. רעלים אלה המגיעים לדם חייבים להיות מופרשים בדרך כלשהי ו"כוח החיים" ה – Vital Force  שבגופנו בוחר להוציא אותם בדרכים רבות כשהשכיחות מכולן הן הפריחות השונות שמופיעות על פני עורנו כגון : אקזמה, אורטיקריה, פסוריאזיס ולפעמים שכיחות רבה של הופעת אבסצים ( פרונקלים ) במקומות שונים בגופנו המתמלאים במוגלה וגורמים כאב רב.
 
ברור לנו כבר שהסימפטומים המתוארים לעיל, הם תולדה של מצבים נפשיים כגון: עקה ( לחץ ), חרדות ופחדים, כשאלה מתרחשים באירועים קשים בחיינו, הם מובנים וטבעיים, במצבים כגון: מות אדם קרוב, תאונת דרכים קשה, פציעה קשה, שוד אלים, מלחמה, טרור ... המצבים הנפשיים של עקה, חרדות ופחדים אפילו משרתים אותנו וגורמים לנו לבחור בתגובות הנכונות בזמן הנכון. אבל כשאנחנו נכנסים פעמים רבות למצבי עקה, חרדה ופחד, כתוצאה מאירועים מינוריים  שאין להם השפעה כלשהי על אנשים אחרים, מתחילים להיווצר אצלנו סימפטומים מורבידיים. הדגש כאן הוא על פעמים רבות ובשכיחות גבוהה של מצבי עקה, חרדה ופחד.
 
למצבים נפשיים כאלה יש תכונה להזין את עצמם ולהגביר את עצמתם מפעם לפעם. דוגמא טובה יכולה להינתן ממקרה של אדם שיש לו חרדת קהל והוא חייב להעביר מצגת להנהלה במקום העבודה שלו, אדם כזה יכנס ללחץ מהיום שבו נקבע מועד להרצאה שלו ואם במהלך ההרצאה הוא יקבל בלק-אאוט ( Black Out ), יתחיל לגמגם ולא יצליח להעביר אותה, תהיה הפעם הבאה שבה יצטרך להעביר הרצאה בדרך כלל הרבה יותר גרועה. ניקח דוגמא אחרת של אדם הנלחץ ממקומות סגורים שאין לו עליהם שליטה, אדם כזה מכריח את עצמו להיכנס למעלית המטפסת לקומה ה – 14 ולפתע המעלית נתקעת, גם אצל אנשים שאינם רגישים למקומות סגורים יתפתח לחץ כלשהו ממצב כזה, אבל האדם שלוקה בחרדה ממקומות סגורים יכנס להיסטריה, יאבד את שלוות נפשו, יתחיל להזיע, לצרוח בפניקה, לתופף על דלתות המעלית... הדופק שלו יאיץ את מהירותו ופעימותיו תהיינה חזקות, לחץ הדם שלו ירקיע שחקים, נשימותיו תהיינה מהירות והוא עלול אף לעשות במכנסיים. אין ספק שאירוע כזה יגביר אצל אותו אדם את החרדות ממקומות סגורים שאין לו עליהם שליטה ובפעם הבאה שיצטרך לעלות במעלית הוא עשוי לבחור לטפס במדרגות לקומה ה – 14.
 
נלך למצבים הנפשיים שמפתחים עצירות. חלקם מולדים וחלקם נרכשים בגלל חינוך והשפעות בבית  או בסביבה. חוסר היכולת ל"התפנות" בכול מקום, קשור לתחושות של גועל, פחד ממחלות ובושה. יש אנשים שאינם מסוגלים להשתין במשתנה ציבורית וכמה שהם לא יתאמצו לא ייצא להם כלום. יש אנשים שחונכו שהרעש שנוצר ב"יציאה" הוא מגעיל ומביך ולכן לא יכנסו לשירותים אפילו בביתם כשבקרבתם מצוי אורח. יש כאלה שפוחדים משירותים ציבוריים בגלל הלכלוך והזוהמה ואלה לא יעיזו לשבת על כסא האסלה בשירותים.  אנשים כאלה, לכול היותר אם הם יחליטו להיכנס בגלל דחף שאינו ניתן לריסון, הם ירחפו מעל האסלה ויעשו את צרכיהם. אני כבר לא מדבר על אנשים שסובלים מריבוי גזים ובגלל מוסכמות חברתיות הם אינם יכולים לפלוט אותם בכול מקום ובכול מצב מחשש שהריח יסגיר אותם או הרעש. כול התחושות הרגשיות האלה שחלקם מולד וחלקם נרכש, אחראיות במידה רבה לחלק לא מבוטל של הסימפטומים  שאנחנו סובלים מהם.
 
אז מה אפשר וצריך לעשות בכדי שלא נסבול מסימפטומים כאלה שהם תולדה של מצביים נפשיים שיוצרים לנו סימפטומים פיסיים שהם לפעמים קשים ומסכנים אבל תמיד מקלקלים לנו את איכות החיים. ההצעה הפשוטה ביותר שלי היא, שאם אתה כבר סובל מחלק כזה או אחר של סימפטומים פיסיים הנובעים ממצבי העקה, הפחד, החרדה, הבושה, הגועל, ההיפוכונדריה.... נסה קודם כול להשתחרר מהפעילויות שמביאות את הסימפטומים, פעל בניגוד לתפיסות שלך שמחייבות להתאפק כשאתה צריך ל"צאת" ואינך נמצא בבית, כנס לכול סוגי השירותים סתום את האף, רחף מעל האסלה ותשתין ותחרבן.... ותשתחרר ואח"כ נטול ידיים. אם יש לך פגישת עבודה עם הבוס שלך ואתה נכנס לחרדה, עשה הכול בכדי להשתחרר ממנה, עסוק בפעילות גופנית מרגיעה, אל תחשוב על הפגישה המתקרבת, נסה להבין שגם הבוס שלך הוא רק בשר ודם וגם הוא מחרבן ומפליץ. נסה לראות אותו ערום בעיני רוחך, נסה להבין שכול העולם במה והאפיזודה הקטנה שאתה עומד לעבור עם הבוס היא חלק מהמשחק הכולל. כך גם רצוי שתפעל לפני הרצאה שאתה עומד להרצות לפני קהל ואתה יודע שהנך סובל מחרדת קהל קשה. עשה פעילות גופנית לפני ההרצאה, כזאת שתשכיח ממך את ההרצאה שאתה עומד לתת, אל תחשוב על ההרצאה ימים רבים לפני מועדה המתוכנן עסוק בדברים אחרים שישכיחו ממך את קיומה של ההרצאה, דאג להיות מוכן כראוי להרצאה כך שגם אם תתרגש תוכל עדין להעביר אותה בקלות, תבין שכול המשתתפים בהרצאתך הם גם רק בשר ודם, נסה לראות אותם בעיני רוחך ערומים ומשחקים ב"כלים" שלהם.
 
אך אם כול הפעילויות האלה לא מצליחות להרגיע אותך ולשחרר אותך מכול החרדות והפחדים שאתה סובל מהם ואם כול הפעילויות האלה לא מצליחות להכניס לפרופורציה את האירועים המתרחשים בחייך ואתה ממשיך לראות "אריה" במקום שבו ניצב "כלבלב", פנה לטיפול. אתה יכול לפנות לטיפול פסיכולוגי ואתה יכול לפנות לטיפול בהומיאופתיה. יש אופציות נוספות אך אלה השתיים יעילות יותר. פסיכולוג טוב יכול לעשות ב – 10 פגישות של שעה , מה שהומיאופתיה יכולה לעשות בפגישה אחת של שעתיים ונטילת תרופה מתאימה. כשאתה מגיע להומיאופת/ית שמצליח למצוא עבורך את התרופה הנכונה, זאת שיכולה לפתח באדם בריא את מרבית הסימפטומים  שאתה סובל מהם... אתה תצא למסע אל הבריאות. אתה תעבור תהליך ריפוי אמיתי שבו תצליח לראות את עצמך משתקף במראה וירטואלית, אתה תקבל את מלוא האינפורמציה הנדרשת לך בכדי לעבור ריפוי אמיתי של כול הסימפטומים שמהם אתה סובל.

 

 

Haim Steinberger RCHom Classical Homeopathy

Tel: 04-9923832                                          Mobile:050-5399385

לייבסיטי - בניית אתרים