050-5399385
04-9923832
                       
 
 
צור קשר מהיר
 

 

  • הוסף למועדפים
  • שלח בטוויטר
  • שתף בפייסבוק

 

תאוריית הדיכוי

תאוריית 7 שכבות הדיכוי - ד"ר פרפול ויג'ייקאר
ד"ר פרפול ויג'אייקר רופא והומיאופת מפורסם החי בהודו ועוסק בהומיאופתיה למעלה מ – 25 שנה , מחלק את אבריו ומערכותיו של האדם ל – 7 שכבות של דיכוי, עפ"י מוצאן האמבריולוגי של הרקמות. ד"ר פרפול טוען מתוך מחקריו וניסיונו, שבכול פעם שנגרם דיכוי של סימפטום, ע"י טיפול רפואי אלופתי או הומיאופתי, הסימפטום נעלם ונדחק פנימה רק בכדי לחזור ולהופיע בשכבה עמוקה יותר וחשובה יותר של רקמות הגוף. 7 שכבות הדיכוי של פרפול מסבירות היטב את התיאוריה שפותחה לפני כ – 200 שנה ע"י ד"ר קונסטנטין הרינג.

חלוקה ל – 7 שכבות הדיכוי
מתוך ספרו של ד"ר פרפול ויג'איקר- The Theory of suppression

השכבה הראשונה - מוצאה מהאקטודרמה העוברי ( העובר = Embryo ) והיא נמצאת בתחתית סולם ההירארכיה של הרינג, היא גם החיצונית ביותר והסימפטומים שהיא מציגה הם הכי פחות חמורים. שכבה זאת כוללת:
א. העור שיכול לייצר את הסימפטומים הבאים: אקזמה, זיהומים פטריתיים, זיהומים חיידקיים, נגעים לא ספציפיים.
ב. האפיתליום הפנימי של הקרנית, האפיתליום הפנימי של הלחמית והאפיתליום של הקשתית – Iris .
ג. עדשות העין – הקטרקט היא מחלה של השכבה הראשונה ( השלב הראשון ).
ד. שיער ( לא נשירה מהשורש ), ציפורניים, האמאייל של השיניים.
ה. תעלת השמע החיצונית, עור התוף, החלק התחתון של תעלת החלחולת – Rectum , החלק הסופי של השופכן אצל הגבר, החלק החיצוני של הוואגינה.
ו. שפתיים, לחיים, חניכיים, החלק החיצוני של בלוטות השקדים.

חלוקת הסימפטומים והמחלות בשכבה הראשונה לפי שלושת המיאזמות של האנמאן:
המיאזמה הפסורית – פרונקלים, פריחה, אקנה, אקזמה, דרמטיטיס, דלקת הלחמית, אפטות, אוזן חיצונית.
המיאזמה הסיקוטית – יבלות, טינאה, גזזת, דלקת עפעפיים, פטרת הפה, האוזן הפנימית.
המיאזמה הסיפיליטית - כיבים ( עם קצוות לא שווים של שיני משור ), סדקים ( פיסורות ), כיבים בקרנית, ריריות חשופות, קרע בעור התוף.
הסימפטומים של השכבה הראשונה אופייניים לתינוקות וילדים.

השכבה השנייה – מוצא הרקמות מהאנדודרמה העוברי ( עובר =Embryo ) השכבה כוללת :
א. אפיתליום של צינור הנשימה.
ב. אפיתליום של צינור העיכול.
ג. אפיתליום של צינור השתן ואפיתליום של השלפוחית.
ד. אפיתליום של כיס המרה ותעלת המרה.
ה. התאים האנדודרמליים של הכבד – רקמת יסוד - הפארנכימה.

הסימפטומים והמחלות המתרחשים בשכבה השנייה שונים במיאזמות השונות:
המיאזמה הפסורית – דלקת אף ( נזלת ) אקוטית, דלקת שקדים, סינוסיטיס, אסתמה, ברונכיטיס, דלקת הלוע- פאראנגיטיס, שיעול יבש, דלקת של האביולות בראה,דלקת הסימפונות, דלקת כבד, דלקת הקיבה – גאסטריטיס, שלשול, דיזינטריה, דלקת מעיים, חומציות יתר, חום מהמעיים, אפנדציטיס, זיהום של צינור ( Tract ) השתן.
המיאזמה הסיקוטית – פוליפים של האף, DNS, אסתמה, פוליפים ובליטות/קשרים, נזלת כרונית, אבני מרה, גידולים, דלקת כרונית של הקיבה, זיבה.
המיאזמה הסיפיליטית – הרס מחיצת האף, נזלת דמית, קוליטיס ( דלקת המעי הגס ) כיבי, מחלת כרון ( Crohn ), חסימת מעיים ע"י חדירת קטע מעיים אד לשני כמו טלסקופ, כיבים.

הסימפטומים והמחלות של שהשכבה השנייה שכיחים יותר מגיל 1 שנה עד לתקופת ההתבגרות.

השכבה השלישית - מוצא הרקמות מהמזנכמה ( תאים עובריים המייצרים רקמות חיבור ) הנגזר המזודרמה העוברי ( עובר=Embryo ). רצועות החיבור של המפרקים, גידים, קרומי הגידים, סחוסים, כיסי הנוזל ( של המפרקים ) הסנוביילי , כדוריות הדם שמוצאן מהמזנכמה. הסימפטומים והמחלות בחלוקה למיאזמות:
המיאזמה הפסורית – ארטריטס ( דלקת מפרקים ) , סינוביטיס (דלקת קרומי הפרק), כאבי גב, כאבי ברכיים ראומטיים, נשירת שיער.
המיאזמה הסיקוטית – דלקת פרקים כרונית, דלקת מיתרי הקול בגרון, פסוריאזיס, Lichen Planus .
המיאזמה הסיפיליטית – דלקת פרקים ראומטית, אוסטאוארטריטיס, הרס או שיתוק של מיתרי הקול, דלקת פרקים סיפיליטית, פסוריאזיס.
הסימפטומים והמחלות של השכבה השלישית שכיחים יותר בגילאים 20-40 .

השכבה הרביעית - מוצא הרקמות מהאנדותליום והמזודרם . הנגזרות של המזודרמה הם: רקמת היסוד ( פארנכימה ) של הריאות, כליות, שרירי הטרכאה ( צינור הנשימה ), לב, תוצרי הרקמות של צינורות הדם, ורידים, רקמות הכיסוי של המעיים, צדר ( קרום ) הריאות, צפק, קרום הלב, טחול, כבד.
הסימפטומים והמחלות בחלוקה למיאזמות:
המיאזמה הפסורית – חרדה, אנגינה ( תעוקת לב ), לח"ד, מיוקרדיטיס ( דלקת שריר הלב ), דלקת כלי הלימפה, דלקת כליות, דלקת האלבואלות ( נאדיות ) בריאות, שחפת, דלקת הצדר ( קרומי הריאה ).
המיאזמה הסיקוטית - סטנוזיס ( הצרויות ), איסכמיה ( אי חמצון ) של הלב,לח"ד כרוני, ארתרוסקלרוזה ( טרשת עורקים ). שומנים גבוהים בדם, הרחבה של הלב ( אי ספיקה ), ניוון כליות ( אי ספיקת כליות ), גידולי ריאה שפירים, שחפת, התעבות של הצדר ( קרומי הריאה ).
המיאזמה הסיפיליטית - כיבי דליות ( ורידים מורחבים ). צניחת שסתומים, אוטם לב, מחלת הודג'קינס, אי ספיקה כרונית של הכליות, תסמונת ניוון כלייתית, אמפיזמה ( נפחת של הריאות ), הצטלקות בין רקמתית, שחפת.
הסימפטומים והמחלות של השכבה הרביעית שכיחים יותר בגילאים 30-50 .

השכבה החמישית - כשהסימפטומים מוצגים/מופיעים כתוצאה מתקלות במערכת הניאורו-אנדוקרינית ובמערכת ה – A.P.U.D ( Amine Precursor Uptake and Decarboxylation ) , אלה הם קבוצות תאים מבודדות מפרישי הורמונים שאינם מוגבלים רק לבלוטות האנדוקריניות והם מפוזרים בהרחבה ברקמות רבות. תאים אלה מסנתזים פפטידים ( מולקולות חלבונים ) שפועלים כהורמונים או ניאורו-טרנסמיטורים.
הסימפטומים והמחלות בחלוקה למיאזמות:
המיאזמה הפסורית – סוכרת, דלקת בלוטת המגן ( תירואיד ).
המיאזמה הסיקוטית – היפותאירואידיזם, צפק ( גויטר ).
המיאזמה הסיפיליטית – בהקת ( ויטליגו ) אבדן פיגמנטציה.
הסימפטומים והמחלות של השכבה החמישית שכיחים יותר מעל גיל 40 .

השכבה השישית - הסימפטומים מוצגים/מופיעים במערכת העצבים. בהתחלה המערכת הסימפטטית ואח"כ במערכת העצבים המרכזית מוצאם של הרקמות בשכבה זאת מהניאורו- אקטודרמה. הסימפטומים והמחלות בחלוקה למיאזמות:

המיאזמה הפסורית – דלקת של מערכת העצבים ההיקפית, דלקת עצבים, ניוון עצבי מסוכרת.

המיאזמה הסיקוטית - גידולים, ניאורופיברומאטוזיס ( גידולי עצבים ).
המיאזמה הסיפיליטית - טרשת נפוצה, פרקינסון.
השכבה השביעית - ד"ר פרפול משייך את השכבה ל Mind- . לכול תא בגוף אמור להיות Mind והוא מקודד בגנים ונקרא הקוד הגנטי, הוא זהה בכול התאים ןמעניק את האופי לכול אינדיבידואל כשלם. הקוד הגנטי מורכב משני חלקים: החלק הנרכש והחלק הבסיסי. החלק הנרכש הוא תורשה מההורים והוא ייחודי לכול זן/מין והוא גם מייצג את אפקט ההשפעות הסביבתיות שנרכשו . הקוד הבסיסי מכיל את המאפיינים הבסיסיים שיש לכול תא ( אדם צמח או חיה ) קודי תפקוד שעל פיהם חייב כול תא לתפקד כגון: הומיאוסטזיס ( שמירה על איזון ויציבות מערכתית ) , הגנה ורבייה. הומיאוסטאזיס כולל תפקודים הכרחיים לתא ולאדם בכדי להתקיים כגון: נשימה, עיכול, הפרשה... כול אלה נשלטים ומבוקרים ע"י המכניזם הפיסיו-ניאורואנדוקרינלי.

הפרעות בתפקודים אלה מובילים להפרעות בתפקודי האברים והמערכות ונקראים : הסמן הפסורי. הפרעה ברמה של האיבר מייצרת קלקול תפקודי באיבר והפרעה ברמה הניאורו- אנדוקרינולוגית מייצרת עודף או חוסר של ניאורו טרנסמיטורים והורמונים כגון: אדרנלין, אפיניפרין, ... מה שמייצר אמוציות עוצמתיות וזה מאפיין את הסמן הפסורי.
מנגנון ההגנה מתפקד להגן על התא והאדם מגורמים מזיקים חיצוניים וזה כשלעצמו תורם גם להומיאוסטאזיס. נטייה חזקה לקלקולים במנגנון ההגנה מובילה לפגיעה באברים וברקמות ולכן ממריצה את הסמן הסיפיליטי. נטייה הרסנית עם השפעה על האורגניזם מרמזת על המיאזמה הסיפיליטית.

הרבייה גם היא אופיינית לכול תא. לכול תא יש קוד התרבות לשני תאים בנים ולזה קוראים מיטוזיס. אם הקוד הזה מתקלקל מתרחשת חלוקה רבה של התא ל – 2.4.8.10 תאים והתוצאה גידול יתר. נטייה זאת ותוצאות השפעתה על האורגניזם מאפיינת את הסמן הסיקוטי.

כשהמחלה מגיעה לשלב השביעי ומשמידה לחלוטין את הקוד של מנגנון ההגנה, היא גורמת לפגיעה בלתי ניתנת לתיקון עם סימפטומים כגון: נמק ( גנגרנה ), פרקינסון, טרשת נפוצה, מחלת הניאורונים המוטוריים, השמדה מוחלטת של איי לנגרהנס ואלצהיימר. כשהמחלה מגיעה לשלב ה שביעי באדם שיש לו את הסמן הסיקוטי בצורה בולטת, היא מייצרת סימפטומים כגון: סרטן, גידולים פיברוטיים, ארתרוסקלרוזיס וסיבוכיו.


Haim Steinberger RCHom Classical Homeopathy

Tel: 04-9923832                                          Mobile:050-5399385

לייבסיטי - בניית אתרים