אסתמה ( קצרת ) – Asthma
גורמי ה"מחלה" תסמיניה ושכיחותה
לרוב, נגרמת האסתמה כתוצאה מאלרגיה, לאנטיגנים ( חומרים שגורמים לגוף לפתח נוגדנים ) שונים, החל מ'קרדית' האבק, שהיא מין קרציה מיקרוסקופית, שניזונה מקשקשי הגוף ( תאים מתים ) שנושרים על מצעי המיטה, ועד לאלרגיות למיני מזונות כגון: בוטנים. ה"מחלה" מתאפיינת בהתקפים שבהם מתקשה החולה לנשום, בעיקר בגלל שאינו יכול לפלוט החוצה את דו - תחמוצת הפחמן שנתקעת בריאותיו, מצב שמקשה עליו גם לשאוף אוויר רווי בחמצן.
אנשים יכולים לפתח אלרגיות לאינסוף חומרים וגם לשינויים קיצוניים של מזג אוויר. האסתמה היא תגובה די קיצונית לתופעת האלרגיה, בדרך כלל מרבית האלרגיים יסבלו מנזלת מימית, מגרד או דמעת או עיטושים בלתי פוסקים, .... ועוד. אלה שנתקפים באסתמה, מביאים את תופעת האלרגיה לקיצוניות, שיכולה לסכן חיים. תסמיניה של האסתמה הם : נשימות מהירות בניסיון "לתפוס אוויר", חוסר שקט, שיעול טורדני ( כאילו בכוונה ), בניסיון לנקות את מעברי האוויר, נשימת צפצוף, תעוקה בחזה, הוצאת כיח וליחה, ולפעמים כשהמחסור בחמצן גדול, נוצר גם כיחלון של השפתיים והפנים, המעיד על מצוקת חמצן.
יש גם אנשים רגישים במיוחד, המסוגלים לפתח התקפים אסמתיים במצבי לחץ ומתח גבוה, ויש גם כאלה שהתקפים כאלה מתפתחים אצלם כתוצאה ממאמץ גופני קיצוני. כמובן שגם בעיות אקולוגיות כמו זיהום אוויר מתמשך באזור המגורים או העבודה, יכולות לגרום לאסתמה, ל"מחלה" גם גורם תורשתי, ושכיחותה של ה"מחלה" היא : כ – 7% מאוכלוסיית העולם המערבי, וכ – 12% בקרב הילדים.
איך מתרחש התקף אסתמה
התקף אסתמה על רקע אלרגי, מתרחש כשתאי הפיטום Mast Cells , "מותקפים" בנוגדנים שהאלרגן ( החומר האלרגני – גורם האלרגיה ) יצר בעבר, וגורמים להם להפריש מתוך הגרנולות שלהם 'היסטמין'. חומר זה כשהוא מופרש ברקמות המצפות את קנה הנשימה, הברונכים והסימפונות המתפצלים ממנו, גורם להתכווצותם של השרירים החלקים ( הבלתי רצוניים ) הנמצאים בדפנותיהם, כתוצאה מכך, מוצרים מעברי האוויר, המסתיימים בנאדיות ( אלבואלות ) שבהן מתבצעים חילופי הגזים. ה'היסטמין' אינו מסתפק בגרימת ההיצרות של מעברי האוויר, הוא גורם בנוסף לזה, להפרשת ריר צמיגי שחוסם את המעברים הצרים עובדה שמכבידה עוד יותר על תהליך הנשימה.
אסתמה והרפואה המערבית
הרפואה המערבית משתמשת בתרופות שונות לטיפול באסתמה, תרופותיה מתחלקות ל – 4 קבוצות עיקריות:
קבוצה א' - תרופות אגוניסטיות לקולטני בטא 2 , המשפעלות את מערכת העצבים הסימפתטית וגורמות להרחבת קנה הנשימה המוצר, אך גם להצרת כלי הדם והגברת הדופק. ניתנות במשאפים כגון : 'ונטולין'.
קבוצה ב' - תרופות אנטיכולנרגיות, המעכבות את פעילות הקולטנים בשרירים החלקים ומביאות להרפייתם. השימוש בהם יעיל יותר בשילוב עם תרופות אגוניסטיות לקולטני בטא 2 , תופעות הלוואי שלהן מעטות מאלו של התרופות האגוניסטיות, אך השפעתם איטית יותר.
קבוצה ג' – קורטיקוסטרואידים, מפחיתי דלקת ומדכאים ייצור של מתווכי דלקת. משפרים את הפעילות של התרופות האגוניסטיות של קולטני הבטא 2 . תרופות אלה נלקחות לרוב בשאיפה, כמו ה'בודיקורט' וה'ברקלין', ולעיתים מוזרקות לווריד. שימוש יתר בקורטיקוסטרואידים יכול לדכא את בלוטות האדרנל ( יותרת הכליה ) וכ"כ לגרום לתאבון יתר ולהשמנה, ופצעונים ופטריות בעור, וכ"כ להפחתה במסת העצם .
קבוצה ד' - תרופות המייצבות תאי פיטום ומדכאות את הפרשת ה'היסטמין' , באסתמה הנובעת מאלרגיה או מפעילות גופנית.
האסתמה וההומאופתיה
החולים באסתמה, או באלרגיה, שבמקרים קיצוניים, גורמת להתקפי אסתמה, הם ילדים או מבוגרים שיצאו מאיזון, כאלה שסובלים מקלקול פנימי, מהפרעה מתמשכת בשדה האלקטרומגנטי שלהם, והטיפול ההומיאופתי בתרופה המדויקת מחזיר אותם להרמוניה, ומפסיק בהדרגה את התקפי האסתמה שלהם. פסקי הזמן של השקט בין התקף להתקף הולכים ומתארכים, עד שלבסוף הפציינט משתחרר לחלוטין ממחלתו.
התרופות ההומיאופתיות ניתנות על בסיס מאפיינים רבים של הפציינט, ובשונה מהרפואה הקונבנציונלית, שבה לכל חולי האסתמה נרשמות אותן תרופות במינונים שונים לפי עצמת ההתקפים, בטיפול הומאופתי 10 מטופלים שונים הסובלים מאסתמה, יקבלו קרוב לודאי תרופות שונות, כל אחד בהתאם למאפייניו האינדיבידואליים.
|