050-5399385
04-9923832
                       
 
 
צור קשר מהיר
 

 

  • הוסף למועדפים
  • שלח בטוויטר
  • שתף בפייסבוק
‏27–מרץ–09
אלרגיה
מאת: חיים שטיינברגר
האלרגיה היא "מחלה"המתבטאת בתגובת יתר של מערכת החיסון, לחומר כלשהו,טבעי או סינטתי. מסיבה לא ממש ידועה וללא התראה מוקדמת מייצר הגוף נוגדנים ( Antibodies ) לחומר מסוים. יש הרבה השערות לגבי הגורמים שבגללם מפתח הגוף רגישות לחומרים מסוימים, על כול פנים, גוף האדם יכול לפתח רגישות לאין ספור חומרים ולייצר כנגדם נוגדנים במערכת הדם.
 
הרפואה המערבית מכנה את החומרים הנ"ל, אלרגנים או אנטיגנים. ישנם חומרים הידועים כאלרגנים שכיחים, כגון: אבק הבית, קרדית האבק, פריחת אורנים, פריחה של צמחים מסוימים, פנצילין, בוטנים, חלב פרה, ארס הדבורה... ועוד. כמובן שישנם בני אדם הרגישים לחומרים אחרים עם שכיחות נמוכה לגרימת אלרגיה, וביניהם מתכות שונות כגון הניקל שידוע כחומר אלרגני אעפ"י ששכיחותו כאלרגן נמוכה, אבל כאמור בני אדם שונים יכולים לפתח אלרגיות לחומרים שונים ומשונים.
 
כשמתפתחת אלרגיה, תגובתו הראשונית של הגוף היא מינורית, יכול להיגרם גרד קל או דמעת קלה וטפטוף קל מהאף, אבל החל מהחשיפה השנייה לאלרגן הספציפי, תהיה תגובתו של הגוף הרבה יותר קשה. הגרד הקל יהפוך לגרד קשה, הטפטוף מהאף יהפוך לנזלת מימית עם אין סוף התעטשויות, והדמעת הקלה תהפוך לעיניים אדומות נפוחות מגרדות ודומעות, ולפעמים במקרים יותר חמורים, שבהם יתכווצו השרירים החלקים בדרכי הנשימה, ותיווצר בצקת בריריות שעלולה לחסום את דרכי הנשימה וליצור התקף של  'אסתמה', או אפילו מצב מסכן חיים כמו שוק אנפילקטי, שמתבטא בירידה דרסטית בלחץ הדם כתוצאה מהרחבת כלי הדם.  
 
              למה זה קורה ? כי בתחילת ההתפתחות של האלרגיה, אין עדיין נוגדנים לאנטיגן הספציפי התוקף, אבל החל מהחשיפה הראשונה מהרגע שהגוף "החליט" שהחומר המסוים הזה גורם לו לרגישות, מתחילה מערכת החיסון לייצר נוגדנים לחומר הזה. נוגדנים אלה משחררים מתאי 'הפיטום' (Mast Cells ) הנמצאים בגופנו ברקמות החיבור וברקמות הריריות, חומר הנקרא 'היסטמין', הגורם להן להפריש נוזלים, להתנפח ולהיות בצקתיות, וכ"כ גורם לגרד עז באזורים שנחשפו לאלרגן, גרד שגורם לאדם להתגרד באינטנסיביות במטרה ( בלתי רצונית ) לסלק את שאריות האלרגן מהגוף.
 
הרפואה המערבית די אובדת עצות ביחסה לאלרגיות, היא קודם כול מנסה לזהות את האלרגנים הספציפיים שמהם סובל הפציינט, ע"י הזרקה תת עורית של עשרות חומרים ( שכיחים כאלרגנים ) לפציינט הסובל, וסימון מיקומו של כול חומר בקוד מתאים, על פני שטח ההזרקה. החומרים בשטח ההזרקה שיפתחו תגובה אלרגית של נפיחות ואודם, יהיו האלרגנים של אותו פציינט. אחרי איתורם של האלרגנים, יקבל הפציינט זריקות של החומר במינונים הולכים וגדלים, עד שגופו "יתרגל" לאלרגן התוקף.
 
זאת שיטת ריפוי מאד בעייתית כי היא דורשת הרבה ביקורים במרפאה ואיננה מבטיחה ריפוי בכול המקרים. עפ"י רוב תנקוט הרפואה המערבית בטיפולי "אנטי – Anti " כנגד האלרגיה, וזאת ע"י נתינת תרופות נגד אלרגיה, שהן נגזרות שונות של 'אנטיהיסטמין'. חומר זה כשהוא מוכנס למערכת, חוסם את הפרשת ה'היסטמין' מהגרנולות של תאי הפיטום , ובכך נמנעים חלקית רוב הסימפטומים שהוא גורם.
 
ההומיאופתיה לעומת זאת, תחפש את התרופה ההומיאופתית, המתאימה ביותר למאפייניו הנפשיים, המנטליים והפיסיים של הפציינט, במטרה ליצור תהליך ריפוי מלא של הפציינט ולשחרר אותו מכול הסימפטומים המורבידיים שלו, ובכלל זה מהאלרגיה שממנה הוא סובל.
מניסיוני כהומיאופת אני יודע שפציינטים רבים המגיעים להומיאופתיה במטרה לטפל בבעיות חמורות שונות, נרפאים גם מתופעות אלרגיות שלהם, קל וחומר לגבי המקרים המגיעים להומיאופתיה במטרה לטפל בתופעה אלרגית כלשהי.               
 

Haim Steinberger RCHom Classical Homeopathy

Tel: 04-9923832                                          Mobile:050-5399385

לייבסיטי - בניית אתרים